חוקרים מצאו כי לאחר אירוע טראומתי לנשים סיכון גבוה הרבה יותר לפתח תסמונת פוסט טראומה בהשוואה לגברים

נעמה משתפת בכנות על ההתמודדות עם פוסט טראומה, נשים במסגרת צבאית, המורכבות הרגשית של תומכות לחימה, תפקידי התצפיתניות על קווי הגבול, זיהוי מחבלים ולעיתים הפעלת ירי מרחוק, האתגרים במציאת זוגיות והיחס של גברים למתמודדת עם פוסט טראומה על רקע צבאי.

המציאות של ימינו מטלטלת ומדאיגה והעתיד מאופיין בהרבה אי ודאות. אנחנו מאמינים, שאפשר לשפר את איכות החיים גם כשיש בעיות לא פתורות. זה לא בא בטבעיות, צריך ללמוד ולתרגל את זה, אבל זה בהחלט אפשרי וכדאי.

לפניך מגוון טכניקות פשוטות ויעילות לתרגול עצמי, שפותחו במרכז “חוסן” להתמודדות במצבים קיצוניים ובאימון בשגרה.

המאמר דן בידע החדשני על השפעות טראומה לא מעובדת על הגוף ועל הנפש. במטרה להציע טיפול קבוצתי ממוקד בטראומה משולב בעבודה עם הגוף. במאמר נציג את ההשפעה של הטראומה על הגוף ועל הנפש, ונציע דרכי טיפול והתמודדות.

הגשת הבקשה להכרה כנכת צה”ל וכוחות הביטחון זה השלב הראשון בתהליך שבו בודקים האם הפגיעה שלך נגרמה או הוחמרה בזמן השירות שלך ובעקבותיו

יהל לנדאו, לוחמת מג”ב שנפצעה בפעילות מבצעית בכפר הצפון הארץ, אחרי חודשים של שיקום הבינה כי מעבר לפציעה הפיזית, החלו להופיע תסמיני פוסט טראומה קשים. יהל מספרת בגילוי לב, על נשים בשירות מבצעי, הפגיעה הפיזית והנפשית והדרך שלה לשיפור החיים שלה מאז הפציעה.

איך פוסטראומה נראית? היא לא נראית לעין, זו נכות שקופה. לא רואים את הנשמה כשהיא מדממת ואת הנפש כשהיא בוכה בלילות. אצל כל אחד זה מורכב אחרת.

מאז המלחמה יש עלייה משמעותית של פניות חיילות אשר לקחו חלק בפעילות צבאית ומתמודדות עם טראומה וחוויות קרב קשות. אך עדיין קשר הבושה והשתיקה מונעות מחיילות ולוחמות לבקש סיוע ועזרה. עמותת ‘ארים ראשי’ קמה בכדי להעניק סיוע ותמיכה לנשים במערכות הביטחון